סרבנות קשר של קטין

סרבנות קשר של קטין – עילה להפחתת מזונות ודרכי טיפול

תביעה להפחתת מזונות של הילד בגין סרבנות קשר מצידו אפשר להגיש בכל עת לאחר שחלפה תקופה מינימלית של 6 חודשים ממועד מתן פסק הדין.

את התביעה יש להגיש לבית המשפט שנתן את פסק הדין.

בתביעה זו על האב המבקש להפחית את המזונות להוכיח כי חל שינוי נסיבות מהותי אשר מונע ממנו את האפשרות להמשיך ולשלם את המזונות בהם חויב.

במאמר זה אתייחס לאחת הסיטואציות בהן יכול בית המשפט להורות על הפחתת מזונות והוא במקרה בו הילד מסרב להיות בקשר עם האב ולכן הוא בגדר "סרבן קשר".

הנימוק המשפטי לעילה זו נעוץ בהוראת סע' 9 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) , תשי"ט – 1959 שקובע :

"רשאי בית המשפט , אם הוא סבור שמן הצדק והיושר לעשות כן , לפטור אדם מחובת מזונות , כולה או מקצתה , מחמת התנהגות מחפירה שהזכאי במזונות התנהג כלפיו".

סרבנות קשר הוכרה בפסיקה כסיבה אשר די בה לבדה כדי להביא להפחתת המזונות או ביטולם.

הסרבנות יכולה להתבטא בכך שהילד מסרב לשוחח עם האב או להיפגש עימו או לבוא אליו לביקורים לרבות לינה.

טרם הגשת התביעה על האב למצות את כל האפשרויות העומדות לרשותו כדי לגרום להתקיימות הקשר בינו לבין הילד.

לאחר הגשת התביעה על האב יהיה להוכיח לבית המשפט וכדי שהתביעה תתקבל כי סרבנות הקשר מצידו של הילד נובעת מהסתה של האם נגד האב או הינה תוצאה של חוסר נכונות של הילד להיפגש עם האב ללא כל סיבה הגיונית או הצדקה אחרת לכך.

השיקולים אותם יקח בחשבון בית המשפט בבואו לכתוב את פסק הדין הינם :

א) הסיבה לניתוק הקשר בין האב לבין הילד ומה הגורם לכך ומי האשם.

ב) מצבה הכלכלי – רכושי של האם , שכן בית המשפט לא יותיר את הילד ללא קיום מינימלי וככל שהאם משתכרת סכומים נכבדים ומצבה הכלכלי טוב כך גובר הסיכוי שהפחתת המזונות או ביטולם יגבר.

ג) גילו של הילד – ככל שגילו של הילד בעת הגשת התביעה יהיה גבוה יותר בית המשפט יטה להיעתר לתביעה שכן הוא יסבור שהילד מסוגל ויכול לבטא את דעתו , להסביר אותה ומכאן אף לשאת בתוצאות החלטתו.

ד) תקופת הסרבנות וחומרתה – ככל שהילד מצוי בנתק ממושך יותר וקשה יותר כך גובר הסיכוי שבית המשפט ייעתר לתביעה וייראה בחומרה את האם המסיתה או הילד הסרבן.
ה) השפעת ביטול המזונות על אפשרות חידוש הקשר בעתיד.

בהנחה ובית המשפט יקבל את טענות האב לסרבנות קשר מצד הילד וייעתר לתביעה עומדות לו 2 אפשרויות :

א) ביטול המזונות לחלוטין – סעד ראוי ונכון שלרוב אינו מתקיים.

ב) הפחתת המזונות – סעד שהינו סביר ומאוד מקובל כשמכלול הנתונים יקבעו בסופו של דבר את גובה ההפחתה.

בנוסף לאמור לעיל הרי שככל שהאב אכן יוכיח כי האם היא זו שמסיתה את הילד כנגד האב עומדת לאב הזכות לתבוע את האם באופן ישיר בתביעה כספית – נזיקית בשל הנזקים שגרמה לו בהתנהגותה.

בנוסף וככל שהצליח האב להוכיח כי האם הסיתה את הילד כנגד האב וגרמה לנתק בין האב לקטין יוכל האב להגיש תביעה להוצאת הקטין ממשמורת האם והעברת המשמורת לרשותו.